החיסכון במים חייב להיות משמעותי על מנת שגינה מסוימת תוכל להיות מוגדרת כאורגנית. בשנים האחרונות, שמדברים בישראל על חיסכון במים, מתכוונים, במידה לא מבוטלת, למיחזור מים, מה שאפשרי עי מיחזור“מים אפורים”.

שיטה זו מבוססת על הפיכת מי השופכין אשר בבית נתון – והם יכולים להיות מי הכיור, האמבטיה, הכביסה או אפילו המזגן – למים שניתן להשתמש בהם שנית. ברור כי הזיהום היחסי של מים אלה לא יאפשר שתיה שלהם או רחצה באמצעותם, אך בהחלט ניתן לרתום אותם להשקייתה של הגינה האקולוגית.

הדבר נעשה בפועל באמצעות מערכות ייעודיות, אשר מעבירות את אותם מים אפורים למיכלי סינון והדחה, ומשם – היישר לצורך השקייתה של הגינה. המשמעות של הליך זה, מיותר אולי לציין, היא צמצום משמעותי, בגובה של עשרות אחוזים, בבזבוז המים המשפחתי. גם לכך יש השפעה כלכלית שאינה מבוטלת כלל. ויחד עם זאת לא כל בית יכול ומסוגל כלכלית ליישם שיטה זו ,לפיכך משטר השקיה נכון ובחירת צמחייה מותאמת תאזן את הצריכה לאחר ביסוסה של הגינה.